זה ארוך ומייגע

אני לא יודעת. אני מרגישה נורא ריקה. אין לי שום דבר לכתוב עליו אז אני כותבת עליה ואז משום מקום באים ההתקפים כאילו היו גלים ששוחים אחד אחרי השני, כאילו חיו בי עד אותו הרגע ורק רצו לפרוץ החוצה כמו לבה מהר געש, ואני לא יודעת. אני לא יודעת כמה זמן עוד אוכל לסבול את ההתקפים האלו. כל התקף יותר קשה ויותר כואב פיזית מהקודם. הכאב הנפשי כל כך כואב ושורף שאני יכולה להרגיש אותו משתגע בתוכי, אני יכולה להרגיש אותו שוקע עד אל עמוד השדרה ונהיה כמעין עוגן שמרתק אותי למיטה. אז אני שוכבת שם, על המזרון הלבן שבולע אותי, שהופך אותי הכי קטנה בעולם, וציפורניי כבר נעוצות בתוך קיר העץ שנמצא מימיני ובלי יכולת לשלוט בידיי אני חורטת קווים על העץ החלק והנקי, אפילו כשציפורניי גזורות גזורות באופן כמעט תמידי כי אמא מפחדת שאפגע בעצמי.

 

ואני בוהה בתקרה וכמו בקסם יוצאים מתוכה פרצופים מעוותים של אנשים שלא מפסיקים לפגוע בי, והדמעות מתחילות לזלוג מהפחד ומהלחץ ומאי היכולת לעשות שום דבר. והן מתגלשות במורד הלחיים ומרטיבות את שערי החלק שמתכרזל טיפה יותר עם כל דמעה ששוטפת אותו. אני צורחת, אני צורחת בלי קול ובמצבים כאלו אני רק רוצה שהנשמה שלי תצא ממני ותברח אל הבית של יואב ותתכרבל איתו בסלון. אבל זה לא קורה כי שום דבר לא קורה כמו שאני מבקשת שיקרה. ואז, ואז משהו נשבר באמת. מערכת הנשימה שלי מתפגרת והדמעות כבר ממזמן מאבדות שליטה וכמו גשם יורדות אל הציפה האדומה של הכרית. רגליי בועטות בכל מה שמקיף אותי ומייחלות רק להישרט ולהיחתך. עיניי מתגלגלות מעלה לשניות אחדות אבל אלו השניות המפחידות ביותר שנמשכות כמו נצח והכל שחור כמו הלילה שאני טובעת בו. אני מייבבת וממלמלת שיפסיק, שבבקשה דיי כבר, אני רק רוצה ללכת לישון ולקום לבוקר חדש, אבל במקום מילים כל מה שיוצא לי מהפה אלו צרחות שקטות וחנוקות. הגוף רועד וכואב ומשהו בי נשבר עוד קצת.

 

אחרי שאיכשהו באיזה פלא שעשה הטבע אני נרגעת לאט לאט לאט מאוד ו7/11 מעט מציל אותי שוב ולנשום כבר לא נהיה הדבר הכי קשה בעולם, המוח משחק איתי עוד קצת ולגוף לא נמאס להזכיר לי מה עברתי רק עכשיו תוך שהוא מתכווץ אל תוך עצמו ורועד מעצבים ומקור. אני מנסה להרפות, אני מנסה להרפות עם כל הכוחות שכבר ממזמן ברחו ממני, ורק מקווה שבנס לא יתחיל לי התקף חדש כי זה הדבר האחרון שאני צריכה. אני מנסה לצלול עמוק אל תוך איזה חלום בתקווה שהוא לא חלום מלא בדם, אבל מסתבר שגם בלחלום אני נכשלת.

 

 



 

הלוואי ותתפגרי

אני רוצה ליצוק בטון אל תוך הריאות שלך ולהטביע אותך בחומצה.

 

7

 

היום חשבתי המון על מוות.

24 מחשבות על “זה ארוך ומייגע

      • אשמח אם בכל זאת תעשי זאת, אולי אם תרצי נעבור לפלאפון/התכתבויות במקום אחר. את נשמעת לי בן אדם מדהים להכיר

        אהבתי

      • זה הקטע, שאין בי שום דבר מדהים להכיר ואני לא מבינה מאיפה החשק להכיר אותי ככה. בכל אופן, אשלח לך מייל בקרוב, או שאת תמיד מוזמנת לשלוח גם, כן? מצטערת, אבל התכתבויות בפאלפון לא באות בחשבון.

        אהבתי

  1. את הרבה יותר חזקה משאת חושבת, ודברים מסתדרים, הכל חולף, ואל תדאגי לגבי הפוסט הקודם, לכל אחד כאן בישראבלוג יש איזה שד שאוכל אותו מבפנים, וזה בריא לשתף, אין לה מה לדאוג. ואני תמיד פה. 

    אהבתי

  2. כואב לי על הלב הצעיר שלך.
    הפוסט הקודם כל כך יפה. הוא כמעט פואטי. כמו שהבחורה בתגובה הקודמת אמרה, זה לא טוב לשמור בבטן. תשחררי, הכל בסדר.

    אהבתי

  3. זה כלכך נורא כשהמקום מפלט היחיד שיש לך מהמציאות הקשה (ובמקרה שלנו חלומות) הולך קפוט.

    אני אוהבת אותך מליון טרליארד

    אני תמיד פה שתדעי

    אהבתי

    • קפוט זו מילה מצחיקה.
      אני יודעת שאת פה, תאמיני לי, אבל קשרים עם אנשים זה כבד עליי עכשיו. אבל את פה ואני יודעת ואני אוהבת המון חזרה, תסלחי לי.

      אהבתי

      • לסלוח על מה? הצעתי עזרה רק שתדעי שיש לך אופציה! 
        ואני מבינה את החוסר ברצון לתקשר, כשהלב שלי דימם לא יצאתי מהבית שבוע ולא דיברתי עם אף אחד ואפילו לא אכלתי.

        קחי כמה זמן שאת צריכה לזין על כלם את צריכה להחלים

        אהבתי

      • מטאפורית שהרגיש כל כך פיזית.
        אפשר, תאמיני לי אני יודעת עד כמה זה כואב וזה לוקח זמן, אבל אני הוכחה חייה שאפשר להחלים, הסוד זה לתת לעצמך להרגיש את כל מה שאת מרגישה בלי שמץ של ביקורת עצמית, זה חשוב לכעוס ולבכות, אבל גם את זה צריך לעצור את זה בשלב מסויים. ואז בזמן הנכון מוצאים מישהו חדש ולמרות שהלב לא מחלים לגמרי בהתחלה ועדיין חושבים עליו (על האקס או על יואב במקרה שלך) זה בסדר כי זה הכי הגיוני בעולם, ואז עם הזמן מפסיקים לחשוב ואז פתאום אחרי כמה חודשים את מבינה שסוף סוף הרגע המיוחל הגיע והחלמת וזה לא כואב יותר.

        אולי זה אחרת אצל כל אחד, אבל מה שבטוח שאם תתאמצי מספיק ולא תכנעי לדיכאון את תתגברי על זה. 

        אהבתי

      • כואב לי שאני מזדהה איתך. אבל הכאב כבר ממזמן לא בגלל יואב, טוב, לפחות לא כולו. יש לי 14325 מליון דברים על הראש ויואב הוא צימוק בשבילי. הלוואי והדאגות שלי היו בגללו אבל הבעיות שלי כל כך גדולות שאני מפחדת לפקוח את העיניים או לצאת מהמיטה. אני לא מאמינה שאני בדיכאון, אני פשוט מאוד מאוד מאוד מאוד עצובה ומאוד מאוד מאוד מאוכזבת מעצמי. אוהבת אותך פלוץ.

        אהבתי

  4. אני לא יודעת אם זה עוזר אבל תשמעי שירים שאת אוהבת
    שירים שמחים וקופצניים הם הכי טובים במצבים כאלה
    אפשר לדעת מה זה ה7/11 ששמת בפוסט הזה ובקודם?

    אהבתי

    • לפעמים כשיש לי את הכוח הנפשי אני שומעת מוזיקה אחרי ההתקף. מדיי פעם מוזיקה כן עוזרת לי להרגע אבל לא בכל מצב לצערי. בכ"מ, תודה רבה.

      7/11 זו שיטה של נשימה(?). את נושמת 7 שניות ושואפת 11. השיטה הזו עזרה לי מאוד להירגע פעם ועדיין, אבל קצת פחות.

      אהבתי

  5. את חייבת לשכוח מהיואב הזה. הוא לא שווה את הנשמה שלך, ובטח שלא תתכרבלי איתו. את מדהימה, את אדירה. הלוואי והיתה לי הזכות לצאת איתך, אבל אני לא מתפקד נכון כרגע. את נהדרת כל כך, באמת, וכואב לי כל כך לשמוע שכואב לך. אני כואב בכאביך ואת יודעת איך להשפיע עליי ואיך ללחוץ על הנקודות הרגישות בדיוק …
    אחזור לבקר אותך, עד אז שתדעי שהיואב החמור והאפס והזבל הזה לא שווה נערה כה רכה ועדינה ונהדרת כמוך .

    אהבתי

    • היי אתה לא אותו האחד שכתב שהוא מת לזיין אותי בפוסט הקודם?
      בכל מקרה, תודה רבה על המילים היפות. אני לא יודעת כמה אני יכולה לקחת מהן במצב הזה ולהרים את עצמי בעזרתן, אך בהחלט אשמור אותן בקופסא יפה. טוב לדעת שיש בנים שרוצים אותי מדיי פעם. 

      ויואב לא חמור, באמת שלא. והוא גם לא אפס ולא לוזר ולא בן זונה ולא כלום. הוא מדהים, הוא כל כך מדהים שאפילו אחרי שדחה אותי הל שלי המשיך להיות שייך לו. וכואב לי.

      אהבתי

  6. סחפת אותי איתך בתוך מערבולת הרגשות שתיארת. באמת הרגשתי איך הלב שלי מצטמק, איך העיניים שלי מתכווצות לנוכח המילים היפות שלך.
    אני מזדהה איתך כל כך.
    😦

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s