מנטל ברייקדאון

42 עמודים.

37.8 חום.

 

לא הצלחתי לנשום לכמה שניות שהרגישו כמו נצח כפול מליון. גם לזוז לא הצלחתי והרגשתי איך שהעיניים שלי עולות מעלה. הכל שחור, שחור שחור שחור. בכיתי וצרחתי וצרחתי עוד קצת ועוד קצת בכיתי, ודמעות של ילדה במצוקה נזלו אל דפי השורות כאילו ניסו לכתוב איזה מסר לא מובן. העט השחור קישקש שטות כלשהי על המחברת כשידי צנחה על השולחן. הלחיים האדומות נצבעו בשחור כשהמסקרה נזלה יחד עם הדמעות הדביקות. אני לא יודעת איך לשלוט בהתקפים שלי. היסטוריה מכניסה אותי לפאניקה כזו עצומה שאני מפחדת ממה שיקרה כשתגיע הבגרות.

 

חומר טוב ללמוד איתו. מרגיע את החיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s