אני רואה אותה בדרך לגימנסיה

"בואי איתי", יואב קורא לי בדיוק
כשאני שקועה עמוק בלהבין איך אני מחברת את הגיטרה החשמלית של אסף למגבר. "הא?",
אני שואלת תוך כדי שאני מחפשת פיאל מתאים. "בואי!" הוא קורא לי שוב ורק
אז אני מבינה מי זה הברנש שקורא לי, אז אני מנתרת ממקומי ומקפצת אחריו. הוא לוקח
את הגיטרה האקוסטית הבהירה שנחה על הקיר ומושך אותי עם ידו הארוכה אל מחוץ לדלת.
יואב הוא המוביל ובהוראה שלו אני עוקבת אחריו בחשדנות מתוקה עד שאנחנו מתיישבים
כמה מטרים שהרגישו כמו מסע ארוך במיוחד, מחוץ לחדר המוזיקה. אני מתיישבת לידו, אבל
לא קרוב מספיק כדי לא להפריע לו כשהוא מכוון את הגיטרה. אני מתה על זה כשהוא מכוון
את היפיפייה שלו בלי טיונר, הוא רק צריך להקשיב לאהובתו טוב טוב וקרוב קרוב והוא
מיד יודע מה היא רוצה.

 

"תתקרבי, למה את
כל כך רחוקה ממני?" הוא שואל ומיישר אליי חיוך. עם כף ידו הוא מסמן לי איפה
לשבת, ואוי, כמה שזה צמוד אליו. אני זזה כמה טוסיקים לכיוונו וכל מה שאני רוצה זה
לטרוף אותו בנשיקות. השפתיים הורודות שלו קורצות לי ולכמה רגעים אני לא מצליחה
לחשוב על שום דבר אחר חוץ מעליהן. והוא קורא לי, וזה נורא מצחיק כי אני מסתכלת לו
על השפתיים, והן זזות מולי. אני רואה אותן זזות, אבל פתאום יש חלון ואני לא מצליחה
לשמוע אותו. עד שאני מתעשתת וצוחקת צחוק מובך, אבל הכל בסדר כי הוא צוחק יחד איתי.

 

ובלי שום התראה
מוקדמת הוא מתחיל לשיר, ולוחש לי שהשירים מוקדשים רק לי. והוא מנגן וכבר לא פעם
ולא פעמיים כתבתי כאן כמה שאני אוהבת את הצורה בה הוא פורט על הגיטרה שלו.
"כאילו הייתה המאהבת שלו". וכל בית הספר ריק. כולם בשיעורים שלהם,
ועכשיו זה רק אני ויואב. אני מרגישה אותו, את הקול שלו, שמלא בכל כך הרבה רגש
מוקדש רק לי, והוא רק שלי עכשיו, היופי הטהור הזה. הקול שלו היה שלי רק לרגע אחד
והתפוצצתי מזה. הרעידות, העליות והירידות, הרוגע והאנרגיות, הצעקות והלחישות,
האנחות והגניחות. וזה הכל בשבילי ובשביל עצמו.

 

אריק איינשטיין
ורדיוהד נפגשים יחד ויוצרים לי אווירה מושלמת באוזניים ובלב. הוא שר, והוא כל כך
מתרגש, כי הוא כל כך אוהב לשיר, הוא כל כך אוהב מוזיקה, והוא כל כך אוהב את אריק
איינשטיין ואת טום יורק. בין שיר לשיר אנחנו מדברים קצת על אהבה, ואני מתאהבת בו
שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב עם כל מילה שיוצאת לו מהפה. הוא לא חושב הרבה, הוא
רק מדבר. ואני מצד שני, חושבת כל כך הרבה על כל מילה שאני אומרת ומשתדלת לא להראות
לו כמה שאני רועדת מהתרגשות. הוא נוגע בי עם כל כולו ואני לוקחת ושואבת ממנו את
טוב הלב הזה שיש לו כל כך הרבה ממנו. "אני כל כך אוהב את השיר הזה" הוא
אומר ופורט קצת על הגיטרה ועליי, וכמות הרעידות בקול שלו עולה והוא מגמגם וצוחק
המון ואני צוחקת אפילו עוד יותר והשפתיים שלי רועדות.

 

הכל מושלם, באמת. ככה
אמרתי לעצמי כל השעה הזו שהרגישה כמו נצח. "זה הזמן להגיד לו שאני אוהבת
אותו". לא אמרתי, ברור, כי אני פחדנית. אבל הכל היה כל כך בסדר, הכל היה כל כך
מדהים. בחיים לא התאהבתי ככה. אלו הרגעים האינטימיים האלו שפשוט עושים לי את היום
גם כשאני הכי ברצפה בעולם, ועליהם אני מודה לאלוהים הפרטי שלי. ויואבי שלי קרא לי
לבוא לשבת איתו, ולא למאיה או לעידן, הוא לא קרא לעידן, הוא קרא לי. ופה
אני מרגישה שניצחתי, אני ניצחתי את העולם.

 



  

 

(אני לא יודעת אם אתה נכנס לכאן לפעמים, כאילו כן, אתה כן, אבל רק ממש מדיי פעם. לא חשוב, רק רציתי להגיד לך רוני, שאני כל כך אוהבת אותך. אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת אותך. אתה כל כך יקר לליבי שזה מפחיד כי אין לי הרבה אנשים כאלו ואני לא מסוגלת לחשוב על העובדה שאולי יום אחד אאבד אותך. אפילו כשאני אומרת לך את זה בכל יום, חשוב לי לציין כמה שאני אוהבת אותך, ואתה עושה ללב שלי לרקוד משמחה ולעיניים שלי לדמוע מאושר. אתה חבר טוב. ♥)

81 מחשבות על “אני רואה אותה בדרך לגימנסיה

  1. קחי גיטרה, את יואב, תנגני ותשירי לו.
    ותנשקי אותו כבר! את גורמת לי לרצות לנשק אותו ! חחח
    הגיע הזמן שלך נועלה, מגיע לך להיות מאושרת.
    "כל מה שצריך זה עשרים שניות של אומץ מטורף."
    זה שווה את זה. וואו כמה שזה שווה את זה.

    אהבתי

  2. תקשיבי, אני הכי לא מהאמיצות האלה, אבל את כ"כ חייבת להגיד לו את זה כבר.
    כי אם לא תגידי לו, זה פשוט יילך ויעלם והוא יישאר סתם איזה מישהו שאהבת פעם
    והדרך שאת כותבת עליו גורמת אפילו לי להתאהב בו, אז את ממש לא יכולה לוותר עליו ככה

    אהבתי

    • זה גם נכון, אבל אני אוהבת לקחת הכל בצעדים של גמדים. בינתיים הוא לא בורח לי. מצטערת, אבל הוא כבר שלי  (טוב, לא באמת. אבל אני אשלוף ציפורניים על כל מי שתתקרב אליו)

      אהבתי

      • תסלחי לי, כן? אבל אני באמת לא כזו מקסימה. יש לי המון מגרעות וממש קשה לי עם העובדה שאני מציגה רק את הצד ה"יפה" שלי בבלוג, כי יוצא שאנשים חושבים שאני הכי מתוקה בעולם וזה כל כך לא נכון, אני בן אדם מאוד רע ושפל. 

        אהבתי

      • לא התכוונתי למקסימה במובן הזה. גם לי היה בלוג פעם, תאמיני לי שאני מבינה על מה את מדברת
        אבל את פשוט כותבת כ"כ יפה, ו(זה מוזר לנסח את זה ככה אבל-)חושבת כ"כ יפה, שאני לא יכולה שלא להאמין שכן יש בך משהו 🙂

        אהבתי

  3. כל הפוסט אני קוראת בהתרגשות "הנה זה מגיע! ברוך השם הוא מנשק אותה או יותר טוב היא אותו" עזבי בשבילך, בשבילי, בשבילי תגידי לו!!!!$#%#$^$% 

    אהבה

    אהבתי

    • שמעי סיטואציה; בדיוק כשקראתי את התגובה שלך הלכתי בקניון ופשוט התחלתי להתפוצץ מצחוק. אנשים קצת הסתכלו עליי, אבל כל כך צחקתי שלא היה לי אכפת.

      תודה תודה תודה כל כך מחמם לי את הלב לשמוע דברים כאלו!!!

      אהבתי

  4. את מושכת את זה יותר מידי בסוף זה כבר יהיה מאוחר מידי סתם שתדעי
    ולמה את מחשיבה אותך כשלך אם הוא לא באמת שלך כרגע?

    אהבתי

    • "סתם שתדעי" יופי תודה. 
      הוא לא שלי מן הסתם, אבל למה זה מפריע לך שאני עושה את זה? כואב לך? זו טעות שכל בחורה מאוהבת עושה, או אולי רק אני. מה אני יכולה לעשות, אני אוהבת אותו קצת יותר מדיי, ולחשוב שהוא לא יהיה שלי עושה לי חרא חרא חרא בנשמה.

      אהבתי

      • מה מפריע לי? אני רק מנסה לעזור ואת ישר מתעצבנת כנראה שאת לא יודעת לקבל עצות ופשוט חבל שאת לא מעבירה את זה שלב לפני שיהיה מאוחר מידי ואז תיהיי מבואסת
        אם את רוצה שהוא באמת יוכל להחשב כשלך אז תגרמי לזה לקרות במקום לדמיין ולחכות שהוא יעשה את הצעד בעצמו כי לא כל בן עושה את זה גם אם הוא רוצה

        אהבתי

      • אולי כי נמאס לי מהללא שמיות הכל כך לא נחמדות (והקריפיות בטירוף שזה ממש ממש מפחיד) שפשוט קופצות לי על הפוסטים.
        ברור שלא כל הבנים יכולים לעשות את הצעד המשמעותי הזה, ובטח שלא יואב. לכן אמרתי לעצמי שאני צריכה לעשות אותו, אבל אין לי אומץ ואני מנסה אני באמת מנסה אבל זה לא הולך אז אני מחכה קצת עד שארגיש בטוחה שוב.

        אהבתי

      • לא כל "ללא שם" מגיב דווקא משהו רע וגם לא כולם רוצים להגיב מהשתמש שלהם וגם יש כאלה שאין להם כבר בלוג ובכל זאת רוצים להגיב אז תחשבי על זה וגם לא לכל אחד יש כח כל תגובה למלא פרטים כשאפשר פשוט לכתוב תגובה ולפרסם
        אבל את מחכה יותר מידי זמן כבר כמה חודשים ובאמת שבסוף הוא יכיר מישהי ויספר לך עלייה ואז ישבר לך הלב לגמריי ולא תרצי שזה יקרה נכון? אז עדיף לקחת אומץ כי כמו שכולם היו אומרים: you only live ones אם לא כתבתי טוב אז תתעלמי
        בקיצר אל תפחדי יותר מידי כנראה את לא רגילה להגיד לבן שאת אוהבת אותו ורגילה שזה הפוך אבל באמת שזה לא מפחיד רק תנסי לתפוס כמה רמזים ממנו שמעידים שהוא מרגיש כלפייך אותו דבר ואז קחי אותו לצד ביחד עם מלא אומץ ואל תשכחי להסתכל עליו בעיניים זה ישפר את הרגע בהרבה ואם זה לא הדדי אז לא נורא לפחות את לא צריכה להמשיך לדאוג לגבי זה

        גוד לאק

        אהבתי

      • האמת היא שזה לגמרי ההפך. זאת אומרת, בנים כן אמרו לי שהם מאוהבים בי, אבל גם אני אמרתי כמה וכמה פעמים. ובפעם האחרונה זה לא עבד, וקצת התרסק לי הלב, ומאז משקשקות לי הבייצים כי אני לא יודעת איך זה לקבל לא ואני לא יודעת להתמודד. אז פתאום יש בי פחד מטורף שכנראה אקבל ממנו "לא" אפילו כשכן יש בינינו משהו מאוד גדול וברור, אבל אני לא מסוגלת לחשוב לע הצד החיובי. ואני מאוד מפחדת שהוא ידחה אותי, כי אני יודעת שזה ישבור אותי, ואני לא רוצה את זה, לא עכשיו. 

        אהבתי

  5. הפוסטים שלך כל כך מעלים בי חיוך וממלאים לי את הנשמה.
    ואני קצת חוששת בשבילך אני מפחדת שתיפגעי בגללו ואני אהיה עצובה לקרוא פוסט עצוב שלך
    את חייבת לומר לו 

    אהבתי

    • מריאנה אהובתי! תודה מדהימה! גם אם הוא לא הפרס שלי בסוף, אני מרגישה כאילו ניצחתי את כל העולם וזה עושה לי שמח ממש 
      נכון? כל הקרדיט הולך ליואב שהכיר לי אותם מההתחלה. הוא אומר שזה השיר האהוב עליו שלהם. כשמקשיבים למילים מבינים מה זו בריחה אמיתית, באלוהיי.

      אהבתי

  6. הלוואי שיכולתי לכתוב כמוך כשאני מאוהבת. אני כל-כך נדהמת מזה, אני לא מבינה איך אפשר להצליח להתנסח במצב כזה וזה נראה כאילו כולם מצליחים להתנסח חוץ ממני (פרפקציוניזם?).
    את לא מבינה איזה כיף לקרוא את התיאורים שלך, התיאורים של ההרגשה שלך כי אני כל-כך מזדהה. גם התיאורים החיוביים וגם השליליים. את כל-כך מדייקת, לא עושה "חצי-עבודה" וזה תענוג לקרוא.

    אהבתי

    • אני לא יודעת, אני באמת לא יודעת. הוא כזה ילד מוזר שזה כל כך קשה להבין! המחנכת שלי התקשרה אליי לפני שעתיים וסיפרה לי שכשהם ישבו יום אחד לערוך את עיתון בית הספר שכתבתי לו כתבה, וקראו את הכתבה שלי, יואב אמר לה "נועה הזאת מדהימה". אני לא יודעת מה זה אומר ואם הוא התכוון לזה בקטע רומנטי, אבל זה לגמרי חימם לי את הלב. אז אולי כן ואולי לא. אני לא יודעת, אבל מה שבטוח זה שאני דלוקה לו על הטוסיק הקטן 

      אהבתי

      • אוהא! , אבל ברצינות . לבנים אין ידידות מבחינת הראש שלהם ואם כן הם לא לוקחים אותה לאזור מבודד מבקשים שתשב צמוד אליהם ומנגנים לה . נו כבר תתנשקו כל פעם אני מחכה לזה בסוף הפוסט 😦

        אהבתי

  7. המילים פשוט התחברו וזה כלכך יפה וכלכך טוב שחייכתי כל הזמן, ואת מקסימה כלכך ואני שמחה שקראתי את זה
    בבקשה תמשיכי לשמוח

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s