"בעוגיות הגרנולה המפורסמות של אלה יש טוויסט קטן". היא עומדת ממש במפתן הדלת ומיישרת אלי חיוך ממיס. העיניים התכולות שלה מתחילות לזהור כשקרן שמש חמימה פותחת בטיול לכל אורך גופה. אני עומדת מולה, מול אלה הקטנה, ולא יכולה שלא לחייך למראה עיניי. הילדה הקטנה והאהובה הכינה במיוחד בשבילי עוגיות. אני לא שווה את כל הטרחה שלה, אבל לא העזתי להגיד מילה כדי שלא תתאכזב. "קחי" היא מושיטה את ידיה הקצרות אליי כשקופסת העוגיות האטומה תלויה בין שמים וארץ. אני צריכה להתקרב אליה בשביל לקחת את הקופסא מזרועותיה הצנומות והילדותיות שמעוטרות בצמידים מחרוזים צבעוניים.

 

אפשר להרגיש איך שהאביב משתולל בחצר, תופס את מקומו של החורף שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן אבל התבייש ממני ולא הגיע.