היום לא הלכתי לבית הספר.
רק חזרתי להתחפר במיטה כשאמא יצאה לעבודה בשבע בבוקר. ראיתי איך שהדקות חולפות לי מול העיניים אחת אחרי השניה ולא העזתי לזוז, רק המשכתי לשכב כמו מתה, וכשהגיע הרגע לצאת לכיוון התחנה, נשארתי שוכבת במיטה עם חולצת בית ספר שחורה ורדבק שחורות עוד יותר. אמרתי לעצמי שאני אלמד למבחן המאוד חשוב שיש לי מחר באזרחות כשעד עכשיו לא נגעתי באף סיכום פשוט כי לא הייתי מסוגלת. לא הצלחתי לחשוב על שום דבר אחר חוץ מעל יואב.
עכשיו אני מבינה שהסיבה שלא קפצתי מהמיטה כש7:47 צפצף בשעון היה כי לא רציתי להסתכל על הפנים היפות שגובלות במושלמות של יואב ולהחזיק את הדמעות שמאיימות לנזול בכל פעם מחדש ממש חזק בפנים. כל כך קשה לי להיות אני כשהוא עומד מולי ומרחק של עשרה סנטימטרים מפרידים ביני לבינו. ואני משתדלת הכי חזק שאני יכולה לא לנשום את הבושם שלו ולהיות מהופנטת מהקמטים היפים שיש לו בצד העיניים כשהוא צוחק ולא להתחרפן מהחיוך המושלם באמת שלו. כל כך קשה לי לא להתפוצץ מהתרגשות כשהוא אומר לי בוקר טוב או סתם מחייך אלי באמצע השיעור החמישי או השישי שכבר כמעט ונגמר לי הכוח, וכל כך קשה לי כשאני הכי שלו בעולם והוא לא שלי אפילו טיפה.
- (בן הדוד הקטנטן שלי באמריקה התחפש לדמבו ואחותו הגדולה לזומבית מתוקה ואמא שלהם היא מכשפה. כל הפייסבוק שלי מלא בתמונות שלהם עם עוד ילדים אמריקאים מתוקים. אני מאוהבת)
psychosphere 
את נהדרת
אהבתיאהבתי
את לא יודעת כמה שזה כיף לשמוע
אהבתיאהבתי
אני
מזדהה איתך כל כך
אהבתיאהבתי
לא (פרח זה תמיד טוב)
אהבתיאהבתי
כמה טוב להיות פרח קיר!
אהבתיאהבתי
לגמרי
אהבתיאהבתי
חיבוק עצום יקירה
אהבתיאהבתי
חזרה אלייך יקירתי
אהבתיאהבתי
רדבק
את בחורה כלבבי. קיבוצניקית?
אהבתיאהבתי
תודה תודה. לא קיבוצניקית, מושבניקית. למרות שאני כל הזמן בקיבוץ אצל חברים אז אפשר לקרוא לי קיבוצניקית חמודה
אהבתיאהבתי
חייבת להגיד שרדבק אלו הנעליים הכי נוחות EVER!!!
אהבתיאהבתי
חח אני מרגישה כבר כמו סטוקרית, אבל אני לא יכולה שלא להגיב לך על הפוסטים פשוט כי אני כל כך אוהבת אותך!
אהבתיאהבתי
אויש וזה נשלח באמצע בטעות.
בכל מקרה, חשבת אולי לדבר איתו? להגיד לו את מה שאת מרגישה? אלא אם כן זה מוקדם מדיי ואת צריכה עוד זמן. כי מאוד קל להבין איך שאת מרגישה מהפוסט הזה, וזה לא דבר רע, כלל לא, פשוט אולי את צריכה לעשות עם הרגשות האלו משהו, את לא חושבת? תפסיקי לפחד מלקבל כאפה מצלצלת, זה בסדר, זה קורה לכולם וזה גם יקרה לכולם ופשוט ממשיכים הלאה, את לא תאבדי אותו. אפשר להבין שאת אוהבת אותו עם כל הלב הככ רחב שלך, אז פשוט תני לו את זה, תני לו את כל האהבה הזו ואם הוא מוותר עליה הוא חמור
אהבתיאהבתי
דבר ראשון, תודה רבה, זה מאוד מחמיא לי! אין לך שום סיבה להריגש כמו סטוקרית, להפך! את תמיד מוזמנת לשהות כאן
דבר שני, אני לא בטוחה שאני יודעת מה אני מרגישה אליו. זאת אומרת, בטח שאני יודעת, אני פשוט לא בטוחה מה לעשות עם כל זה. הרגשות שלי אל יואב זה היסטוריה שלמה. מכיתה ו’ ועד כיתה ט’ הייתי מאוהבת לו בתחת ואז פשוט התחלתי להדחיק את כל הרגשות האלו אליו עד עכשיו והכל התחיל לצוף חזרה. אני יודעת בבירור שאני צריכה עוד זמן איתו ובלעדיו כדי לדעת מה אני באמת רוצה כי זה יואב והוא לא בנוי אף פעם לקשר רציני, אז אני לא באמת יודעת. שמעי סיפור, לפני חודש פחות או יותר, אמרתי בפעם הראשונה לבחור כלשהו שאני אוהבת אותו והוא החזיר לי בסוג של "סורי אני לא אוהבת אותך ביי" ומאז אני לא מסוגלת להגיד דבר כזה לאף אחד שהוא לא חברים קרובים או משפחה, זה כאילו שמישהו שם לי מחסום על צירוף המילים האלו. אז כן, אני מאוד מפחדת לקבל כאפה מצלצלת פשוט כי אני לא מוכנה לזה.
אהבתיאהבתי
וברור שזה בסדר וברור שזה קורה וזה יקרה לכולם, אבל אני פשוט לא מוכנה לעבור את זה שוב, זה כאב חזק מדיי. חוץ מזה שאני מאוד מאוד מפחדת לאבד אותו בתור חבר אם זה לא יצליח בינינו, אני לא רוצה שתהיה בינינו שנאה מתמדת. אני לא יודעת איך לתת לו את כל האהבה הזאת, זאת אומרת, שוב, אני כן יודעת, אני פשוט לא מוכנה לזה כרגע, אני מפחדת ואני לא רוצה שיקרה אסון. הוא לא חמור, הוא לא יכול להיות חמור, הוא פשוט טוב מדיי בשבילי או בשביל כל בחורה אחרת.
פיצ, תודה רבה לך.
אהבתיאהבתי
אני יודעת שההקשר לדברים שכתבת יהיה קלוש, אבל אני מוכרחה לומר את זה:
פלא בכלל שמישהו מצליח לסיים בית ספר בגיל הזה.
זה לא אבסורד שדווקא בגיל כזה שהכול כל כך קשה ומתסכל ומבלבל ונורא ואיום מצפים מאיתנו להשקיע את כל תשומת הלב שלנו ב…מה? בחינות? אזרחות? מתמטיקה? בגרויות…? זה לא..הזוי לחלוטין?
אני באמת מקווה שתרגישי טוב יותר.
אהבתיאהבתי
זה הזוי לחלוטין שזה מפחיד. ואני כן אחת שאוהבת את בית הספר, אני כן אוהבת ללמוד ואני כן אוהבת את המחשבה שבכל יום אני פוגשת חברים שלי, אבל אני לא מבינה למה אני צריכה לבזבז את הזמן שלי על מתמטיקה כשאני יודעת שאני במילא לא אשתמש בחומר שאני "לומדת" כרגע בעתיד, או למה אני צריכה ללמוד ספרות (שאם כמה שאני אוהבת את החומר הוא מיותר לגמרי). ואפילו כשאני לא נכנסת לשיעורי מתמטיקה יותר, אני מרגישה שזה פשוט בזבוז נוראי של זמן ושמערכת החינוך לא באמת יודעת מה היא עושה.
אהבתיאהבתי
(שונאת שישרא גומרים לי את התווים על הכלום.)
וזה פאקינג מטומטם שיש לי שמונה שעות בשבוע מתמטיקה ורק שש שעות מוזיקה שזו המגמה שלי.
אז כן, זה אבסורד מטורף וזה באמת פלא שאנחנו בגיל כזה מצליחים לסיים את בית הספר (באיזה שהוא שלב בשנה שעברה אמרתי לעצמי פשוט לנשור כי היה לי נורא קשה עם הכפיה של המורות למתמטיקה והשנאה הכללית ששררה בבית הספר מצד המורות אל כל התלמידים ובכלל מאוד קשה לי עם מסגרות, לכן אני נכנסת רק לשיעורים שבאמת חשובים לי). מילא והיו מלמדים אותנו על החיים ואיך להסתדר אתם ומה לעשות ואיך לפעול ואיך להיות זהירים או דברים כאלה, כי אלה באמת הדברים שיעשו לי את החיים קלים יותר ויעזרו לי בעתיד, לא איזו בגרות מטופשת במתמטיקה 3 יח’.
אהבתיאהבתי
מצטערת שאני חופרת כל כך, פשוט העלית נושא שנורא נוגע לי.
בנוגע למשפט האחרון, אני כן מרגישה יותר טוב. יצאתי אתמול בערב והבנתי כמה שיש לי חברים נהדרים ובאמת שעשיתי חיים, אז כן, הכל הרבה יותר בסדר. תודה לך
אהבתיאהבתי
טוב, אז דבר ראשון, אני ממש שמחה לשמוע שאת מרגישה יותר טוב(:
דבר שני, הרשי לי להודות שאם התגובה הראשונה לא הייתה גורמת לי לרצות להגיב לך בחזרה, פשוט לא הייתי יודעת שהמשכת לכתוב! ככה ש.. מזל גדול(:
אני בבית הספר לא הייתי תלמידה מצטיינת מעולם. פשוט כי היו הרבה יותר מדי דברים אחרים הרבה יותר מעניינים שהעסיקו אותי.
זה ממש מעניין מה שאת אומרת על מתמטיקה… בדיוק הייתה לי שיחה עם אמא שלי על אחותי הקטנה בהקשר הזה.
אמא שלי ביקשה שאדבר איתה, כי היא לא לומדת. ואני מיד אמרתי "נו, מה את רוצה? זה לא קשור בכלל לחיים שלה!"
אני עסוקה היום בלשפר את הבגרות שלי במתמטיקה, ואני לומדת אצל בחור שלמד כלכלה. את אפילו לא יכולה לתאר לעצמך כמה אני פתאום מבינה היום, וכמה אני מצליחה לקשר את החומר הזה לדברים הכי בסיסיים בחיים שלי…
בשורה התחתונה, ממני אליך, תעשי את המינימום הנדרש. וכשתצטרכי (אם תצטרכי) תשפרי. זה הרבה יותר קל כשגדלים… מבטיחה.
אהבתיאהבתי
גם אני אף פעם לא הייתי תלמידה מצטיינת (המקצועות היחידים שאני מוציאה בהם 100 עגול זה מוזיקה, אנגלית, ביולוגיה והיסטוריה פשוט כי זה מעניין ואני כבר לא לומדת ביולוגיה, אז..) אבל אני כן עושה את מה שאני יכולה ואני מוציאה 70+ בדרך כלל, למרות שממש לא משנה לי הציון, העיקר שהוא עובר. אני חושבת שמורים צריכים לתת את הציון שלהם לפי כמה שהילד משקיע ולא לפי כמה שהוא כתב במבחן או כמה שהוא יודע, זה הכל נטו לתת את עצמך לחומר וזה לא תמיד מצליח אז מורים כן צריכים לגדל קצת אנושיות ולא לתת ציון נטו כי מה שכתוב הוא נכון, אלא גם על ההשקעה. (חוץ מזה שבחצי מהזמן של המבחן אני מציירת על הטופס ככה שאני צריכה לקבל קצת ניקוד על הציורים היפים שלי).
אהבתיאהבתי
אני בחיים לא אבין מתמטיקה ואני גם בחיים לא אתקרב אליה פשוט כי זה מקצוע שמכיתה ז’ התחלתי לשנוא ולהכשל בו וממש לא בזין שלי לנסות עוד פעם ועוד פעם ולהכשל, אז בחרתי להפסיק עם החרטא הזה. (כי דיי, כמה אפשר לנסות ולא להצליח?)
אניווי, אני לגמרי מבינה את אחותך ואת מה שאמרת לה. כל הכבוד אגב.
זה בדיוק מה שאני עושה וממש מצחיקים אותי כל התלמידים שמפחדים מתעודת הבגרות ומבגרויות בכלל. אני כבר בוודאות יודעת שתעודת בגרות לא תהיה לי ואני באמת לא שמה זין כי זה לא הכיוון שלי ותעודת בגרות לא באמת תעשה לי חיים קלים יותר וכל עוד יש לי הורים תומכים אני בסדר.
אהבתיאהבתי
אהבה זה דבר קשה
אהבתיאהבתי