ואז מצמצתי

"אתה יודע מה קרה הבוקר? שכבתי במיטה, בהיתי בתקרה. הרגשתי את השמש והקשבתי לגלים ולשנייה אחת, הכל היה כמו שהיה פעם. סטייקים ובירה, וסרטים גרועים על הספה. ואז מצמצתי, ועכשיו זה בוריטו, ורוצחים להשכיר, וטובות וזנקס מזוין כדי להגיע למחר בבוקר, כדי שאקבל חצי שנייה של שלווה."

 

דברים שצריך להרהר עליהם מאת דברה פאקינג מורגן

 

27 מחשבות על “ואז מצמצתי

  1. האמת שאני כל פעם מופתעת מחדש מכמות הכאב שמנחיתים עליה בסדרה. זה הזוי כמה כאב מנטלי היא ספגה והיא עדיין כביכול עומדת על הרגליים. אני מאמינה שאם בנאדם אמיתי היה עובר את כל מה שהיא עברה, הוא היה מתאבד ממזמן. או לפחות משתגע.
    בגלל זה מילות החכמה שלה לדעתי לא חלות עלינו האנשים הפשוטים של העולם הריאלי וחסר הדרמות הדקסטריות.

    אהבתי

    • גם אני מאוד מופתעת מזה. "עומדת על הרגליים"… אההההה כן.. עם כל הכדורים שהיא לוקחת אז בטח שהיא עומדת על הרגליים.
      פה אני לא מסכימה איתך. מאיפה את יודעת שאני בן אדם פשוט בלי דרמה בחיים? מאיפה את מסיקה דבר כזה? כל אחד והבעיות שלו נקרא לזה

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s