ווידויים קטנים

#1 אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על אסף וזה קצת מעיק. אני רוצה להשתחרר ממנו ומהמחשבות הכבדות עליו. אני רוצה קצת שקט, אבל אני לא בטוחה שזה יקרה בקרוב. פתאום כל דבר שני שאני עושה קשור אליו. סטנדרטי

 

#2 קיבלתי גלקסי 3 ואני כבר שונאת אותו. טוב, אני לא. אני פשוט מתה מפחד שהוא יפול לי כי הוא פשוט כל כך דק!

 

#3 כשאני עצובה או לא מרגישה טוב או קצת רוצה לברוח (וגם סתם כי באלי), אני רואה את הסרט Easy A. מה שאומר שראיתי אותו כבר יותר מעשר פעמים והקטע הכי טוב בו זה שהוא פשוט אף פעם לא נמאס! אני זוכרת את כל הסרט בעל פה. חוץ מזה, מי שמכיר אותי באמת יודע שאמה סטון היא השחקנית האהובה עליי. קריצה

 

#4 התמכרתי לדקסטר ולמשחקי הכס. (בלי ספויילרים, אני רק בעונה השביעית של דקסטר ובפרק השישי של משחקי הכס!)

 

#5 התחלתי לתכנן את הקעקוע הראשון שלי. קצת מוקדם, אבל אני כל כך מחכה לרגע שבו אני אוכל לקעקע על עצמי משהו שיזכיר לי מי אני באמת ומה אני שווה.

 

#6 עוד שלושה חודשים יהיה שנתיים לפטירתו של ג'יי. מצחיק שעברו באמת כמעט שנתיים (בשיא המהירות אני חייבת להגיד) ועדיין יש לי חור שחור ליד הלב. 

 

#7 אני ממש רוצה להירשם למכון כושר, אבל האמת היא שאני פשוט מתביישת. בטוח כולם יהיו כאלה חתיכים ואני ילדה בת 16 עם קוקו לצד כמו איזו מפגרת קטנה. אוף, אני חייבת לעשות עם זה משהו.

 

#8 אוקיי אז ככה, תמיד כשאני הולכת למכולת ההורים שלי מבקשים שאקנה להם סיגריות. עכשיו זה סבבה, כולם מכירים אותי אז יודעים שאני לא מעשנת. הבעיה היא שמתישהו שנה שעברה, גל של הורים צעירים והילדים המכוערים שלהם הגיעו לכפר ועכשיו כל פעם שאני עוברת עם שתי קופסאות סיגריות דרך גן השעשועים, הורים צעירים מאוד שלא יודעים שום דבר מהחיים שלהם נועצים בי מבטים מגעילים וזה שיא המעצבן! חלקם בטוחים שאני מסוממת, באמת. סטנדרטי

 

#9 אם יש משהו שאני באמת שונאת ובאמת באמת מפחדת מהם (?), זה חייזרים! חייזרים!!!!!! אני לא מסוגלת לראות סרטים עליהם, לשמוע סיפורים, לראות תמונות! אבל המשחק בלוגו של גוגל פשוט מתוק. ואז בטעות לחצתי עליו אחרי שהוא נגמר והגעתי לעמוד בויקיפדיה על תקרית רוזוול. אני חושבת שחלמתי על זה בלילה.

 

 

טוב שתקו אני אפסיק להתלונן.

 

עריכה, 9.7

 

#10 בנים שיש להם עגיל באף והם נועלים טבע נאות/סנדלי שורש, יכבשו אותי הרבה יותר מהר מכאלה שלא.

 

26 מחשבות על “ווידויים קטנים

  1. איך התלהבתי מהמשחק של גוגל
    ואני מתה על אמה סטון ועל הסרט הזה! זה רעיון ממש טוב לשיפור מצב רוח..
    הצחיק אותי נורא הסיפור על הסיגריות שיהיה לך חופש נהדר!

    אהבתי

    • כן, הוא היה ממש חמוד! ממש אהבתי את החלק של להגדיל חיות עם החומר הזה שהוא מצא 
      אמה סטון מדהימה, היא פשוט הורגת אותי מצחוק בכל דמות שהיא משחקת והיא באמת אהבת חיי.
      שמחה שהסיפור הצחיק אותך! חופש נהדר גם לך:)

      אהבתי

  2. לכי לחדר כושר ושימי זין על כולם. ממה שאני ראיתי הרבה מהאנשים שמגיעים ממש לא ראויים להופיע על שער מגזין וכל החטובים למיניהם מאוהבים בעצמם עסוקים בלבהות במראה כשהם מרימים משקולות.
    חוץ מזה שאין כמו ההרגשה של אחרי פעילות פיזית וזה שווה את זה.

    שמח לשמוע שאת נהנית ממשחקי הכס. הסדרה רק משתבחת.

    חוצמזה, עשר? 

    אהבתי

    • טוב, בזה אתה צודק. אין כמו הרגשה של אחרי פעילות פיזית!

      כן, אני מאוד נהנית ממנה, מאוד מאוד אפילו. ואני חייבת לציין שהכל בזכותך, בזכות התגובה שכתבת. כל כך התלהבתי שישר התחלתי לחפש קישור לפרק הראשון! ואפילו שלא הבנתי שום דבר עד הפרק השלישי ונעזרתי המון בוויקיפדיה ולא זכרתי את השם של חאליסי אף פעם או שמות אחרים, הכל היה כל כך מעניין וקסום והעובדה שלא הבנתי הרבה רק גרמה לי לרצות להמשיך לראות וככה עם הזמן, הכל התחיל להתבהר. אז באמת תודה, הכל פשוט מדהים שם! תודה 

      עשר? יאו, אני רואה כאלה בנים ואני מתמוטטת! גם קיבוצניקים מג’וייפים מתקבלים בברכה/סתם בנים עם ג’ינס עד הברך קרוע אש ואם אתה אחד כזה אתה יותר ממוזמן לבוא!

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s