ילד מנומש

"תראי!! אני יודע להכין עגור מאוריגמי!" הוא צעק אליי במין חיוך שלא נגמר ולרגע הרגשתי הכי מאושרת בעולם כמו שבחיים לא הרגשתי לפני כן. ילד, בן 'כמעט שמונה!' אם אפשר לדייק, בעל שיער בצבע אגוז חצי מתולתל וחצי חלק ועיניים גדולות ועגולות מנצנצות בצבע אגוז וחיוך מכאן עד הירח וארבע שיניים קדמיות חסרות. אף עגול וקטן מכוסה בנמשים שיכולים לכבוש אותך במבט אחד קטן (כן, גם אם מתחבאים מאחורי האצבעות ומסתכלים דרך החריצים). 

כשמסתכלים אל תוך העיינים שלו הדבר היחיד שאפשר לראות היא ריקנות כזו שטובעים בתוכה, אבל אם מסתכלים עמוק עמוק בפנים, מגלים עולם ומלואו שמלא באוריגמי וציפורים וטבע, מלא מלא טבע, אבל רק אם הוא, יותם, נותן לך אישור כניסה, אפשר לראות את העולם המיוחד הזה. אני מרגישה ברת מזל כי אני קיבלתי אישור כזה, להכנס אל תוך עולמו הפרטי והעשיר ואני מרגישה כאילו זכיתי בלוטו. פתאום נהיה מאוד קשה שלא לחבב אותו ולא לצחוק בכל פעם שמסתכלים על החיוך חסר השיניים שלו ועל הנמשים שמסודרים ללא סדר על אפו ולחייו ועל העיניים המנצנצות והצבע המקסים של שערו. 

כוסאמק על הזין שלי מתכונת במתמטיקה עכשיו אני עושה אקסטרני גם ככה

לרותם, נסיכת חלומותיי באהבה –