"עוד 6 דקות."

"6 דקות למה?"
"לזריחה."
"עוד 4 דקות."

אני כל כך אוהבת את הזריחה. לצאת לטיול, לנקות את הראש. כשעוד יש קצת חושך שמתמזג עם האור,

שהשמיים נראים כמו פלטה ענקית של צבעים. כחול ואדום וכתום וורוד שמתערבבים יחד ויוצרים את השמיים המהרהיבים של הבוקר.

שקרני אור צצות משום מקום ומציפות את הגוף בחום ושבכלל עוד יש את הקור הנעים והקריר הזה של הבוקר שעוטף את הגוף וגורם להרגשה מיוחדת שכזאת.

ללכת כל הדרך עם הירח הגדול והעגול, כאילו הוא שומר הראש שלך ולהסתכל עליו בחיוך. 

לצפות בניצנוצים הקטנטנים המגיחים מבעד לעצים.

להתיישב על ספסל מול הברכה ולצפות במים השקטים שנעים עם הרוח, להתמלות ברגעי אושר קטנים. פתאום הכל נרגע והמוח מפסיק לחשוב.

לקבל צמרמורת קטנה מהיופי הפשוט והשקט והקור ביחד. לטייל עד שרגעיי האושר הקטנים האלה נעלמים, לחזור הביתה עם ראש נקי ושקט וללכת לישון.

אין משהו טוב יותר מרגעים קטנים של אושר.

פתאום יש לי חשק לשרוף את כולם אחד אחרי השני ולצחוק כי אתם חארות כולכם

25 מחשבות על “"עוד 6 דקות."

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s